על פי חוק זכויות החולה, רופא מחויב ליידע את המטופל על כל בדיקה אפשרית הרלוונטית למצבו. במקרה של בדיקות הריון, הרופא מחויב ליידע את האישה על כל הבדיקות השגרתיות והבדיקות הנוספות שניתן לבצע באופן פרטי.

אם האישה אינה מעוניינת לבצע בדיקה מסוימת, היא רשאית לסרב. עם זאת, חשוב להיות מודעים לאפשרויות הקיימות ולסיכונים הכרוכים בכל בדיקה, לצד יתרונותיהּ - אם במסגרת הרפואה הציבורית ואם במסגרת הרפואה הפרטית.

במהלך ההריון ישנן בדיקות שגרה המבוצעות לאשה ההרה ולעובר לבדיקת תקינות ההריון. 

אלו כוללות, למשל:

בדיקת אולטרסאונד ראשונית (10-12 שבועות להריון)

בדיקת שקיפות עורפית וסקר ביוכימי משלים

בדיקת אולטרסאונד לסקירת מערכות (20-22 שבועות להריון)

בדיקת העמסת סוכר (רגילה או מלאה)

בדיקת אולטרסאונד של השליש השלישי (32-34 שבועות להריון)

בדיקות דם ובדיקות שתן לגילוי מחלות או מצבים רפואיים שעלולים לפגוע באם או בעובר.

עם זאת, ישנן בדיקות נוספות, מקיפות יותר, שניתן לבצע באופן פרטי. בדיקות אלו יכולות לספק מידע נוסף על מצב העובר.

אם את חשה כי הרופא שלך שעקב אחר ההריון שלך לא יידע אותך לגבי בדיקות הריון אפשריות, אשר ביצוען היה מוביל לאבחון מוקדם של תחלואה או מום, חשוב לבחון את המקרה ונסיבותיו עם מי שעוסק בתחום הרשלנות הרפואית.