|
Getting your Trinity Audio player ready... |
כשעובר לא מקבל מספיק חמצן, כל שנייה קריטית. חוסר חמצן ברחם (היפוקסיה עוברית), הוא מצב שמחייב ניטור רציף, אבחון מיידי ותגובה מהירה של הצוות הרפואי. כאשר סימני האזהרה מתפספסים או שההתערבות מתעכבת, התוצאות עלולות להיות קשות: פגיעות נוירולוגיות חמורות, שיתוק מוחין ואפילו מוות תוך רחמי שניתן וצריך היה למנוע.
חוסר חמצן יכול להיגרם ממגוון גורמים:
- הפרעות בשליה כמו היפרדות שליה חלקית או אי ספיקה שלייתית.
- סיבוכים בחבל הטבור – חבל כרוך סביב צוואר העובר או לחצים חוזרים.
- צירים תכופים מדי בעקבות שימוש לא מבוקר בפיטוצין.
- מצבים רפואיים לא מטופלים של האם, כמו רעלת הריון או סוכרת הריונית, הידועות כמגבירות סיכון.
- אי ביצוע בדיקות עזר בזמן כמו בדיקות דופלר או אולטרסאונד להערכת זרימות דם לעובר.
מתי מדובר ברשלנות רפואית?
רשלנות רפואית יכולה להתקיים כאשר הצוות הרפואי:
- מתעלם מתלונות האם על ירידה בתנועות העובר.
- אינו מבצע ניטור עוברי ממושך כאשר ישנה אינדיקציה לכך.
- לא מגיב להאטות בדופק העובר שמופיעות במוניטור.
- משחרר את האם מהמיון ללא השגחה מספקת.
- מתעכב בהחלטה על ניתוח קיסרי חירום גם כאשר קיימת סכנה מיידית לעובר.
במקרים כאלה, כל דקה של חוסר חמצן משמעותהּ פגיעה בלתי הפיכה בעובר ובהתפתחותו, ולעיתים גם באיכות החיים של הילד ומשפחתו בהמשך הדרך. במקרים חמורים, אפילו עיכוב של דקות ספורות בהחלטת הצוות הרפואי יכול להוות את ההבדל בין לידה של תינוק בריא לבין פגיעה קשה או אובדן הריון.
מה עושים במקרה כזה?
- אוספים את כל החומר הרפואי – תיקי מעקב הריון, דוחות ניטור, מסמכי חדר לידה ומסמכים אודות מצב היילוד לאחר הלידה.
- מקבלים חוות דעת ממומחים בתחום הגינקולוגיה והמיילדות ובתחום הרלוונטי למצבו של הילד (בתחום הניאונטולוגיה, בתחום הנוירולוגיה ועוד).
- בודקים את סטנדרט הפעולה הרפואי ומזהים אם בוצעה חריגה ממנו.
- פועלים לקבלת פיצוי שיכול לספק מענה כלכלי ארוך טווח למשפחה ולענות על צרכי הילד.




